מן המקורות

מזבח מנוח

"האגדה מספרת, כי סלע זה הוא אותו צור המזבח שעליו התגלה מלאך האלהים אל מנוח ואל אשתו, ובישר להם את הולדת בנם שמשון, כמסופר בספר שופטים: 'ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה, ויעל על הצור לה' ומפליא )מלאך ה'( לעשות ומנוח ואשתו רואים. ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח, ומנוח ואשתו רואים ויפלו על פניהם ארצה'." מקור: זאב וילנאי (1986), אגדות ארץ-ישראל, הוצאת קרית-ספר, כרך ב', ע' 7). 

ממדי ה"מזבח" הם 00.3 מ' על 50.2 מ' על 50.1 מ'. הסלע בנוי משברי אבנים בבסיסו, מעליו מדרגה אולי ה"יסוד", משטח כנראה "הסובב", מקום למעמד הכהן ולכלים. ממדי הגג הם 50.1 מ' על 45.1 מ' 30.0 מ'. במשטח העליון קיימות מספר חציבות וכן למעלה מ-10 שקערוריות וספלולים, חלקם מחוברים זה לזה בחריצי תעלות. ייתכן שתפקידם היה ניקוז נוזלים - דם הקרבנות או שמן ויין של נסכים. פינותיו של המזבח פונות לרוחות השמים, בדומה למזבח בהר עיבל ולמזבח בגבעת הראל. וכך כותב פרופ' יואל אליצור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות: מזבח זה הוא אחד משלושה מזבחות עולה עתיקים חצובים בסלע הידועים בארץ. השניים האחרים התגלו בשומרון הקדומה ובקרבת שילה. פרטיו נודעו לראשונה בפרסומיהם של חוקרים ישראלים באמצע המאה העשרים. מידותיו קרובות למידות מזבח העולה שבמשכן: "חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קֹמתו" (שמות כז, א). כנגד הכַּרְ כֹב הסובב את המזבח שבתורה (שם,פסוק ה), יש במזבח זה מגרעת המקיפה ומקטינה במקצת את חלקו העליון. על ראשו ספלולים שחלקם מחוברים זה לזה בחריצים ושימשו כנראה לניסוך יין או שמן הבאים כקרבן עצמאי או כמלווים לקרבן מן החי (במדבר טו, ד-ז). החציבה בסלע הטבעי היא אולי מקבילה למזבח אדמה או מזבח אבנים בלתי מסותתות (שמות כ, כא-כב; דברים כז, ו), המסמלת פשטות בעבודת הא-ל. המזבח שלפנינו ממוקם בנקודה שמתחת למדרון ההר, בניגוד לעבודת האלילים שהיתה בדרך כלל על פסגות ההרים (דברים יב, ב; הושע ד, יג ועוד). לאור הנתונים דלעיל אפשר לשער שהמזבח שימש לפולחן ישראלי מונותיאיסטי.

בראש ההר (כ-750 מטרים ממערב-צפון-מערב) נמצאים חורבותיה של צרעה הידועה מן המקרא ומקורות קדומים אחרים, אשר נשתמרה בשמה הקדום עד העת החדשה. מיקומו של המזבח כאן מזכיר את "המזבח" הנקרא גם "הצור" בשדה ליד צרעה שעליו הקריב מנוח אביו של שמשון קרבן: "ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ... ויבא מלאך הא-להים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ... ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור לה' ... ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך ה' בלהב המזבח ומנוח ואשתו רֹאים ..." (שופטים יג, ב-כ). בשנת 1921 שמע חוקר ארץ ישראל יוסף ברסלבי את הזיהוי הזה מפי ערבי תושב צַּ רְ עָ ה שאולי שמעו מסיירים אירופיים?: "האד'א מַּ ד'בַּ ח מַּ נּוח".

 

קברי שמשון ומנוח אביו

במרחק של כ-800 מ' אווירי ממזבח מנוח, מצוי תל צרעה שיושב על מקומה של צרעה הקדומה. ב-1948 עמד כאן יישוב ערבי עם כ- 400 תושבים שנקרא "סרעה". ב-1948.7.13 נכבש המקום ע"י המצרים ותושביו הערבים עזבוהו. במבצע דני תל צרעה נכבש תל צרעה מידי המצרים, ע"י הגדוד הרביעי של חטיבת פלמ"ח, הראל. על ראש התל, ממוקם קבר זוגי, בו יש הטוענים שקבורים שמשון, ומנוח אביו. שמשון אמנם מת בעזה במרחק 50 ק"מ מכאן, אך בספר שופטים, ט"ז, 31 כתוב בפרוש איך מעלים אותו על קברו: "וַּיֵּרְדּו אֶחָיו וְכָלֵּ ביתָ אִביהּו ַוְִשאּו ֹאתֹו ַוַּיֲעלּוַּוִ ְק ְברּו אֹותֹו ֵּבין ָצְר ָעה ּו ֵּבין ֶא ְש ָת ֹאל ְב ֶק ֶבר ָמנֹו ַּח ָא ִביו ְוהּוא שָ פַּט אֶ ת יִשְ רָ אֵּ ל עֶ שְ רִ ים שָ נָה."

אזור התעשייה הר-טוב מצוי בין צרעה ובין אשתאול.

ועדת השמות של מדינת ישראל העניקה את השמות צרעה ואשתאול ליישובים שהוקמו אחרי מלחמת העצמאות על שם היישובים המקראיים שהיו באזור זה. שמו של היישוב המקראי צרעה השתמר בשם הכפר הערבי סרעא שחרב, ובסמוך לו זוהה תל צרעה.

הצומת שבין צרעה ובין אשתאול נקראה צומת שמשון.

גם המסורת על אודות שמשון, ששיסע את האריה בדרכו לתמנה, נוכחת במרחב: היישוב כפר אוריה נבנה בסמוך לח'רבת כפרוריה ומשמר את שמו. משמעות השם בערבית הוא "חורבת כפיר האריות". על פי מסורת מקומית, שם התרחש הסיפור. המקום מכונה גם ח'רבת אַּ ל -אַּ סַּ ד, "חורבת האריה."

 

יער צרעה ודרך הפסלים

יער צרעה ניטע בידי קרן קיימת לישראל ומשתרע על פני גבעות שפלת יהודה. בלב היער ששטחו כ- 000,10 דונם, מתנשא רכס צרעה. חלק ממנו נקרא "יער הנשיא", לזכרו של חיים וויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל. זהו אינו יער ואפילו לא חורש ים תיכוני, אלא חורשה, המשלבת מעט צמחייה טבעית, אתרים ארכיאולוגיים, פסלים סביבתיים, דרכי נוף, תצפיות וחניונים לנופש.

לכל אורך יער צרעה מתפתלת לאורך עשרה קילומטרים "דרך הפסלים" בה מוצבים 37 פסלים, עשויים אבןאו ברזל שהפכו למכלול מיוחד של פיסול סביבתי. בכניסה ליער עומד פסל "שומר היער", המוקדש לשימור היערות בארץ, ואחריו פסלים רבים נוספים. מרבית הפסלים מאבן דולמיט קשה ממחצבות זנוח, וחלקם מאבן מקומית, המצויה בתפר שבין בית שמש ונחל שורק לבין השפלה.

יצירות אחדות מדגישות את השתלבותן בנוף, והאחרות את עברו של האזור. כך למשל, פסל אחד מתאר את גבורתו של שמשון, ואילו במקום אחר עוצבו שיני סלע כמסרק - אולי כרמז למסרק של דלילה, האישה שכישוריה בתחום עיצוב השיער חרצו את דינו של שמשון. חלק מדרך הפסלים עוברת ממש מעל אזור התעשייה הר-טוב ב', בסמוך לשורת המגרשים המערביים העליונים.

 

מצפה צרעה

במצפה צרעה מרפסת תצפית הבנויה כסיפון של ספינה. מהמרפסת נשקפים נוף גבעות השפלה והרי יהודה. המראה הנשקף מהמצפה, יפהפה, וזאת על אף שחלק מהעצים חוסמים את שדה הראייה. במבט ישיר ממול המרפסת נפרש לפנינו כל אזור התעשייה הר-טוב ב', ובמרכזו מכון התערובת של תדמיר. רחוק יותר נשקפים הרי יהודה המיוערים, ולמרגלותיהם העיר בית שמש מתחת לסיפון העץ של המרפסת, קיים מבנה אבן. זה היה בעבר ביתו של מוכתר הכפר שהיה כאן, ושרידיו עדיין מצויים בשטח. במלחמת העצמאות, שימש הבית כמפקדה זמנית לחטיבת הראל של הפלמ"ח, ולאחר מכן היה מבנה מגורים ומחסן של ראשוני קיבוץ צרעה. אפשר לערוך פיקניק קצר על מרפסת התצפית, או לרדת ולשבת בתיאטרון אבן קטן ונוח שנמצא מתחתיה.